<h1>המנהיג הלכ' הגט</h1>
<h2>דף צב.</h2>
ובלשון למהך להתנסבא הותרה בין לנישואין בין לזנות, דתנן ביבמות פ' האשה הורו ב"ד לינשא והלכה וקלקלה חייבת שלא התירוה אלא להינשא, ואמרינ' [יבמות צ"ב ע"א] מאי קלקלה אלמנה לכהן גדול שלא התירוה אלא בנישואי התר ולא בנישואי אסור, אבל זינתה אינה חייבת אלמא כשהתירוה לינשא זנות הרי היא בכלל הנישואין, א"כ הרי את מותרת לכל אדם תוספא ושופרא דגיטא, ור"ש לא כתבו, וגם בהלכות רבי' אלפסי הוגה מחדש מפי קרובי ה"ר יצחק, ונר' מדאמ' התם גופו שלגט הרי את מותרת לכל אדם שלא יהא בדעת המגרש בלשון להתנסבא בלקוחין התירה ולא בזנות הוסיפו לכותבן. אב"ן.
<h2>דף קיח:</h2>
מעשה בתלמיד אחד שנפטר בבית ר' וארס אשה ואמ' לר' לקבל לה גיטה ולא רצה לפי שלא עשתה אותו הארוסה שליח לקבלה ואין חבין לאדם שלא בפניו דהא ביבמות [קי"ח ע"ב] מיבעיא לן המזכה גט לאשתו במקום יבם ולא איפשיט לן.
